עמים, עמים, אירועים

פעולת התרסה

פעולת התרסה

מזועזע הטבח בתעלות, זיגפריד ששון כתב את "מעשה ההתנגדות הרצון" שלו כהצהרה שהוא לא מתכוון לחזור לנשק. ששון צבר לעצמו מוניטין כמשורר עד שהוא קיבל את ההחלטה הזו, כך שאם מעשה כזה זכה לפרסום המוני, במיוחד כשהוא נקרא 'התנגדות ברצון', זו הייתה מבוכה גדולה עבור הצבא והממשל. ששון אכן הציב את עצמו בסכנה להיערך בבתי משפט ואם היה נמצא אשם יכול היה לעמוד בפני עונש חמור. חברו ועמיתו הקצין רובר גרייבס שכנע את ההיררכיה הצבאית שששון סובל מהלם פגז והוא נשלח להתאושש בסקוטלנד שם פגש את וילפרד אוון שהתאושש באותו בית חולים. כאן בקריילוקלוק האיץ ששון את דבריו של אוון האלמוני להכניס את לבו ונפשו לשיריו.

"אני מצהיר את ההצהרה הזו כמעשה של התרסה מכוונת של הסמכות הצבאית כי אני מאמין שהמלחמה מתארכת במכוון על ידי מי שיש להם את הכוח לסיים אותה. אני חייל, משוכנע שאני פועל בשם חיילים. אני מאמין שהמלחמה שעברתי אליה כמלחמת הגנה ושחרור הפכה כעת למלחמת תוקפנות וכיבוש. אני מאמין שהמטרות שלשמן אני וחברי חיינו למלחמה זו היו צריכות להיות נאמרות בצורה כה ברורה עד כדי אי אפשר לשנות אותן וכי אם הדבר נעשה, ניתן היה להשיג את החפצים שהפעילו אותנו כעת באמצעות משא ומתן.

ראיתי וסבלתי את סבלם של הכוחות ואינני יכול להיות עוד צד להאריך את הסבל הללו למטרות שלדעתי הן רעות ולא צודקות. אני לא מוחה נגד התנהלות המלחמה, אלא נגד הטעויות והכפיות הפוליטיות שלגביהם מקריבים את הלוחמים.

בשם אלה הסובלים כעת אני מבצע מחאה זו נגד ההונאה הנהוגה עליהם; כמו כן, אני מאמין שזה עשוי לעזור להרוס את השאננות המפוקפקת שבה רוב האנשים בבית רואים את המשך הייסורים שהם לא חולקים ואשר אין להם מספיק דמיון לממש אותם. "

נובמבר 2007