וילהלם השני



We are searching data for your request:

Forums and discussions:
Manuals and reference books:
Data from registers:
Wait the end of the search in all databases.
Upon completion, a link will appear to access the found materials.

הקיסר וילהלם השני היה ראש ממשלה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 וילהלם היה קיסר בעל כוח רב. עם סיום המלחמה היא הסתיימה עבור וילהלם עם גלות שהוטלה על עצמה בהולנד ומעט אם בכלל השפעה בגרמניה של וויימר.

וילהלם נולד בשנת 1859. הוא נולד עם זרוע שמאל נבולה וכמה היסטוריונים מאמינים שמוגבלות פיזית זו היא שעזרה לעצב את אישיותו כמבוגר. וילהלם ראה עצמו כל הזמן נדרש להוכיח את עצמו - בין אם מדובר בשליטה באומנות רכיבה על סוסים ובין אם בהרגלו הבלתי פוסק ללבוש מדים צבאיים כשהוא בפומבי כאמירה על גבריותו.

וילהלם היה קשור למשפחת המלוכה הבריטית כשאמו, 'ויקי', הייתה המלכותית הנסיכה של בריטניה הגדולה, ילדה הבכור של המלכה ויקטוריה ושל קונסורט הנסיך. היא הייתה אינטליגנטית מאוד וקראה כתבי-עת שאינם קשורים בדרך כלל לתמלוגים כמו "כתב העת לכרייה ומינרלוגיה". היא גם קראה את "Das Kapital" מאת קארל מרקס. עם זאת, היכולת האינטלקטואלית שלה הופרעה על ידי מנהגה לקבל החלטה מיידית על אלה שאהבה ועל אלה שלא אהבה. ברגע שהיא התעלדה ממישהו, אותו אדם הוחזק לאורך כל החיים. וילהלם היה קשור גם לרומנובים, כאשר לאביו, פריץ, הייתה סבתא רומנוב. פריץ היה גם אינטלקטואלי אך לא היה לו באישיותו לטעון את עצמו.

כאשר עלה פריץ על כס המלוכה בשנת 1888, הוא היה חולה במחלת הסרטן. הוא קבע במשך 98 יום בלבד. וילהלם הצליח בגיל 29. כשגדל, וילהלם הושפע מאוד מגישתו לנושאים על ידי סבו, וילהלם הראשון, שטיפח אמונה בווילהלם כי יש לגשת לכל הדברים עם ערכים וסגולות פרוסיות. וילהלם הראשון היה מיליטריסטי מאוד והעניין העיקרי בחייו היה הצבא - אם כי אולם המוסיקה לא היה כל כך רחוק מאחור. הוא לא אישר את האנגליות של כלתו והוא שמח מאוד כשהתברר כי וילהלם הצעיר הושפע ממנו יותר מהוריו.

"ייתכן שהשניים לא היו נפרדים ממש כמו שהקיסר אחר כך אהב להבחין, אבל הקשר היה קרוב והוביל את הצעיר לחקות את האידיאלים שלדעתו היה הישן לגלם." (מייקל בלפור)

מה היו הערכים והסגולות הפרוסיות הללו? בשנים עברו פרוסיה נהגה כמדינת חיץ נגד "המוני המזרח" והשירות הצבאי הפך לחלק מחיי היומיום. מכאן מדוע עם השנים פרוסיה נקשרה ל"אומץ, קשיחות, הקרבה עצמית ומשמעת מבלי לחשוב מקרוב על המטרות שתכונות אלה משרתות. "(בלפור)

ביסמרק ניסה 'לפרוס' את החברה הגרמנית לאחר האיחוד. האם הוא הצליח פתוח לוויכוח, אך הוא הבהיר מהם הערכים הגרמניים 'הטובים' - כפי שהם היו הערכים הפרוסיים שהוא כל כך תמך בהם. וילהלם הובא עם אמונות אלה. אך כראש העתיד של גרמניה הוא עיצב את הערכים הללו כך שהוא לא רק גילם אותם אלא לקח אותם הלאה. וילהלם האמין שעליו להתממש עד שלמות ערכי האומץ, הקשיחות והמשמעת אם יכובד כראש המדינה בגרמניה. הדבר הסתבך עוד יותר בגלל מוגבלותו. במוחו של וילהלם הוא היה צריך להדגיש באמת את כל המאפיינים האלה ויתרה מכך אם אנשיו היו מכבדים אותו. מכאן התשוקה שלו למדים צבאיים כמו שבמוחו הם קישרו אותו בעיני עמו לצבא כובש. זו הייתה גם אמונה שחלקו קרוביו בבריטניה ורוסיה. הוא גם מילא את חלקו של החזקן האמיץ והמשמעתי - הוא תמיד היה מתחיל לעלות מוקדם, היה לו תשוקה לפעילות בחוץ והוא עשה רכיבה על סוסים. מקובל בדרך כלל שכבחור היה וילהלם חסון פיזית - בדיוק הדימוי שהוא רצה להציג לעמו.

הוא גם פיתח כבוד גדול לבריטניה. כאשר השתתף בהלווייתו של אדוארד השביעי הוא שהה בטירת ווינדזור - מקום בו שהה בילדותו. הוא כתב: "אני גאה לקרוא למקום הזה לבית השני שלי ולהיות חבר בבית המלוכה הזה."

עם זאת, הערכים המיליטריסטיים הגלויים שהוחלפו אליו על ידי סבו לא נמצאו בשלב זה בבריטניה. אז הוא היה תוצר של שתי תרבויות. הוא בילה בבריטניה כילד וצעיר, ואין ספק כי הוא לקח לחייו של ג'נטלמן בקלילות מסוימת - כפי שעולה בבירור מאורח חייו לאחר הסתלקותו ב -1918. עם זאת, כקיסר גרמניה הוא הרגיש שהמדינה ציפתה שהגרסה הפרוסית של וילהלם תהיה בולטת וכקיסר הוא עמד בה. מעל לכל, סבו הסיע לווילהלם תחושת חובה למדינתו.

גרמניה שירשה וילהלם הייתה ישות המשתנה במהירות. תיעוש חסר רחמים ומהיר הותיר מסה גדולה מאוד של מעמד הפועלים שסבו, למשל, לא היה צריך להתמודד איתו. וילהלם היה קיסר בתקופה בה איגודים מקצועיים הטביעו את חותמם על החברה הגרמנית. עבור אדם חדור כל כך בתחושת חובה כלפי ארצו, וילהלם לא יכול היה להבין קבוצה של אנשים אשר במוחו מציבים עצמם בפני המדינה. אם הוא חווה שתי תרבויות בחינוך שלו, הוא היה ראש מדינת מדינה שחווה גם צמיחה של תרבויות שונות - וחלקן הוא פשוט לא הצליח להבין.

החוקה הגרמנית בשנת 1871 השאירה את וילהלם עם כוח רב. בעוד הכוח המניע של הפוליטיקה היום-יומית בגרמניה היה בידי הקנצלר, החוקה העניקה לקיסר כוחות רבים. כל גזרות הנוגעות לצבא היו זקוקות רק לחתימתו ולא לקנצלר. כך שאם הצעת חוק עברה על הרייכסטאג שהיא צבאית באופיה, זה יהפוך לחוק אם וילהלם יחתום עליו גם אם קנצלר היום לא יסתייג ממנו. לווילהלם היה הכוח החוקתי לפטר את קנצלרו והוא לא היה מחויב על ידי החוקה להתייעץ עם שריו - אף כי עשה כפי שנראה במשבר המרוקאי הראשון ובמשבר אגאדיר. דמותו של אדם שקיבל החלטות אך ורק בגלל היותו קיסר, ניגשה על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה - אך זה לא היה נכון. במהלך המלחמה, התעמולה הבריטית שיחקה הרבה על משהו שוילהלם אמר פעם:

"יש רק אדם אחד שהוא המאסטר באימפריה הזו ואני לא מתכוון לסבול אף אחד אחר. אני מאזן הכוחות באירופה שכן החוקה הגרמנית משאירה לי החלטות בנוגע למדיניות חוץ. "

וילהלם אולי אמר זאת, אך לא תמיד זה היה על חשבון ההתעלמות משרים שלו. בשנת 1908 נתן ראיון ל"דיילי טלגרף ". אך לפני שהמשיך בכך התייעץ עם קנצלר שלו באשר לתשובות שעליו לתת. כאשר בשנת 1914 ממשלת אוסטריה שאלה מה תהיה עמדתה של גרמניה אם אוסטריה תתקוף את סרביה, השיב וילהלם כי יהיה עליו להתייעץ תחילה עם קנצלר לפני שתתקבל כל החלטה והערה רשמיות.

ההיסטוריון מייקל בלפור מאמין כי וילהלם היה עושה טוב יותר אם היה עומד לפי אמונותיו והחלטותיו שלו וכי הוא מקשיב לשרים שלו יותר מדי. כתוצאה מכך, בלפור מאמין שגרמניה דחקה את רוסיה, בריטניה וצרפת יחד כישות מגובשת יותר מכיוון ששלוש המדינות ראו שרים גרמנים כמלחמים מדי וממיינים כוח באמצעות בריתות מחייבות. האינסטינקט של וילהלם היה להתווך עם רוסיה ובריטניה באמצעות קשרים משפחתיים שלו - אך שריו ניצחו עליו. ברגע ששכנע וילהלם את עצמו שהוא בקיא לחלוטין בענייני אירופה, הוא דיבר בגלוי על האופן בו ניתן לפתור בעיות. זה התפרש במקומות אחרים באירופה כקיסר מלחמתי שעמד בראש קבינט מלחמתי שסייע לממשלה של אומה מלחמה.

ההיבט היחיד במדיניות בו וילהלם נשאר קבוע היה תוכנית הבנייה הימית. ההיגיון של וילהלם היה פשוט: אם גרמניה רצתה להתייחס אליו ברצינות כמעצמה גדולה, כמו שהיא הייתה בריטניה, היא הייתה זקוקה לצי גדול ומודרני בדיוק כמו שבבריטניה הייתה. מה שהוא לא הצליח להבין, או שפשוט התעלם ממנו, היה הכעס הברור שתוכנית זו תיצור בבריטניה. הוא גם הסיר את עינו מהתמונה הגדולה יותר. לבריטניה היה הצי הגדול והחזק בעולם והיא הייתה בעלת ברית עם רוסיה וצרפת שהיו לה שניים מהצבאות הגדולים בעולם. הוא גם שכח שיש להם ברית ביחד, וזה מאוד לא סביר, או שפשוט לא דאג מכך, והרצון שלו שייקח את ארצו כמעצמה גדולה.

עד כמה מילא וילהלם חלק בראשית מלחמת העולם הראשונה תמיד יהיה פתוח לוויכוחים וטיעונים נגדי ולא ניתן לראות בו ולא הוא גרמניה האומה היחידה האחראית לסיבת המלחמה. וילהלם, כמו כולם, בוודאי חשב שאם תתרחש מלחמה היא תהיה באותו מצב כמו המלחמה הפרנקוסית-פרוסית. גרמניה בה היה קיסר בשנת 1914 לא הייתה זהה בשנת 1918 ולא היה זה מפתיע שהוא נכנס לגלות שהוטלה על עצמה בהולנד לאחר המלחמה.

אוקטובר 2012